חומש תורה שלמה 12 כר' / הרב מנחם מנדל כשר
הסדרה חומש "תורה שלמה" מאת הרב מנחם מנדל כשר כוללת את כל פירושי התורה שבעל פה מזמן קבלת התורה ועד תקופת הגאונים כפי שנמסרו מדור לדור במדרשים, בתלמודים, וכל ספרי הקדמונים וכתבי יד, מבוארים,ערוכים וסדורים סביב לחומש בתוספת הערות ומראי מקומות.
..
הרב מנחם מנדל כשר היה איש אשכולות, בשמות ספריו 'תורה שלמה', 'גמרא שלמה' 'הגדה שלמה' באה לידי ביטוי שאיפתו ליצירה גדולה, רחבה ומקיפה, שתכלול את מכלול התורה שבכתב והתורה שבעל פה ממקורות חז"ל ועד יצירות הגאונים. מדברי הראשונים ועד הגיונות אחרוני האחרונים. תחומי התעניינותו כללו החל בהלכה ואגדה, ביבליוגרפיה והגות, הגדה של פסח ועיונים בשאלות שהזמן גרמן, כ'קו התאריך' ו'האדם על הירח'. ועד לחקירות הלכתיות-פילוסופיות במשנת הגאון הרוגצ'ובי.
הרב כשר נולד כבן יחיד לאביו הרב יצחק פרץ, האב האמיד דאג לחינוכו של בנו, והושיבו בין ברכי תלמידי חכמים בבתי המדרש הרבים שהיו אז בוורשה. למד בעיר דוורט אצל רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ז-תרפ"ח 1867-1928) מחבר ספר 'כלי חמדה'. שם נשא לאישה את מרת דבורה אסתר לבית פיירמן. בתר"ף (1920) חזר לוורשה והתחיל לערוך ולהוציא לאור כתב עת רבני בשם 'דגל התורה', שהשתתפו בו רבים מחכמי וגאוני הדור וביניהם: רבי מאיר שמחה הכהן ורבי יוסף רוזין, רבי ברוך הלוי אפשטיין מחבר ה'תורה תמימה' ורבי מנחם זמבא.
לחבר תורה שבעל פה ותורה שבכתב
בברכתו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר (תרכ"ו-תש"ח 1866-1948) עלה לירושלים בשנת תרפ"ד (1924) וייסד בה את ישיבת 'שפת אמת'. באותם שנים רקם את התוכניות להוצאת ספרו 'תורה שלמה' המטרה הייתה לאסוף את כל המקורות של התורה שבעל פה, במדרשי התנאים, במשנה ובתלמודים ובמדרשי האגדה הידועים ושבכתבי יד, ולחברם כביאור לתורה שבכתב. בהקדמה לחלק א שיצא בשנת תרפ"ז (1927) בירושלים, כתב הרב כשר:
זה שנים רבות... נצנץ רעיון במוחי, לחבר את כל התורה שבעל פה בכל מקצעותיה אל התורה שבכתב... כי היצירה הזאת תשא פרי רב ותביא תועלת מרובה...
לצורך זה הכין הרב כשר מפתח מורחב לדרשות חז"ל לפי פסוקי כל התורה. לאחר מכן הוכן תיק לכל אחד מפסוקי התורה, ובו מקורות חז"ל וציונים לעיון ותוספות. בחלק מהכרכים שהוציא הוסיף 'מילואים' ובהם הרחבות לנושאים שנידונו בפרשה כמו: דיני חמץ ומצה, הלל בשחיטת קרבן פסח, עבד עברי ועוד. כרכים מיוחדים הוקדשו לסוד העבור (כרך יג) ולחקר התרגומים (כרכים כ"ד ול"ה). בכרך כ"ט עסק יחד עם הרב יצחק רצהבי בכתב התורה ואותיותיה.